top of page
פיצה בחצר
בימי שני, כשהשמש נמסה לאיטה מאחורי העצים, החצר שלנו נפתחת ותנור האבן בוער.
הבצק תופח כמו נשימה חמה, נמתח, נצרב,
ומפיץ ריח של נפוליטנה טרייה שמזמין את כל האיזור להתקרב.
עגבניות סאן מרצאנו, גבינת מוצרלה נמסה, טיפת שמן זית כמו שיר.
אין תפריט, אין שעון - רק הפיצה, האש, והלב.
מ-17:30 ועד שהבצק האחרון ימצא את דרכו המגש...
כל יום שני החל מ- 17:30 ועד אחרון הבצקים
הפיצות שלי נולדות מאהבה לבצק, לחום, ולחומרי גלם שמדברים אמת.
כל עגבנייה נבחרת ביד, כל ריח מזכיר לי את מה שלמדתי בפירנצה.
הבצק, בהתפחה איטית, נח באורך רוח, מתעורר לנשימה,
ומזמין עליו גבינות רכות וחלביות, בורטה עדינה ומוצרלה בופאלו עשירה.
תוספות משתנות לפי הרוח והעונה - עלים, ירקות, צבעים.
כל פיצה יוצאת מהתנור כמו זיכרון חם - טרייה, זהובה, מלאה לב.
bottom of page